-וֶרָה- אני עוצמת את עיני בכוח, לא רוצה להיות עדה לאכזריות כזו יותר. כשאני פוקחת אותן שוב, אני מחוץ לצינוקים המחרידים האלה; סבתי ודודתי מרחפות מעליי בדאגה. אחת מהן מניחה את ידה על ראשי, מנחמת אותי. *אני מצטערת, יקירתי, אבל היינו חייבות להראות לך לאן הגיע המין שלנו. אביך הבין היטב שאנחנו כבר לא יכולות להתקיים תחת התחזויות אלה. מכשפת האם היא רוע טהור.* *היא?* אני שואלת. דודתי פונה אליי בקדרות. *כן,