לאנס ממהר לחדר השינה שלו. בדלת, משרתת מודיעה לו שאנדריאה ישנה. היא מכורבלת בשמיכת הפוך, והבד המגושם מסתיר את צורת גופה. שיער בלונדיני מתולתל נשפך על הכרית. ריסיה המתולתלים מרצדים ורועדים. צווארה הבהיר ועצם הבריח העדינה שלה מציצים מתחת לשמיכת הפוך. לאנס מרגיש תשוקה שואבת בעורקיו. "היא הייתה פעם כמו בובה חסרת נשמה," חושב לאנס, "אבל עכשיו היא מצאה אחת - אלוהים יודע מאיפה היא השיגה אותה - והיא נראית נ