האיש הקר, זעם בוער בעיניו, בוהה באנדריאה. אנדרו מחייך באדישות, "נעים לראותך, מר המילטון. עבר זמן מה." "עזוב אותה," לנס לוחש מבעד לשיניים חרוקות. "אתה מתעניין בה גם כן?" אנדרו מעמיד פנים שהוא מופתע, למרות שהוא ידע מי העלה את כל הצעותיו. אנדריאה מתבוננת בשקט בשני הגברים, מעריכה אותם. הנוכחות הפיקודית של לנס אינה מכניעה את אנדרו. האינסטינקט שלה אומר לה שאנדרו הוא לא סתם מישהו. "חתוך את השטויות," אומר