"אתה לא יותר מחולה מין." אנדריאה קצת סחרחרת. המילים הגסות שיוצאות מפיה עומדות בניגוד חריף להתנהגותה הנוחה בדרך כלל. זה מרגש בצורה חושנית. לאנס מהדק את שפתיו, "אל תשכחי שאת זו שסממת אותי והתחננת שאוהב אותך. את זו שהתפתלה מתחתיי. ואחרי לילה כה אוהב, החלק הזה..." הוא מעביר את קצות אצבעותיו מעצם הבריח שלה לבטנה החלקה עדיין. כוונתו לא יכולה להיות ברורה יותר. אנדריאה רועדת מהמחשבה להביא ילד עם לאנס ומנענעת בראשה מימין לשמאל. היא דוקרת את אצבעה בחזהו במחאה, אבל לאנס רואה בתנועתה פלירטוט. הוא נתן לה מספיק הקלות היום, אפשר לה להזמין את העיתונות ואת לאוני לביתו, אפשר לה להכריז בפומבי על גירושים. הוא רוצה לראות מה יש לאנדריאה בשרוול, אבל סבלנותו פוקעת. הוא תופס בפתאומיות את ידיה המגששות ולוחץ אותן מעל ראשה לפני שהוא מתכופף לנשק אותה. ריחה של נשימתה הוא כמו יין וזה גורם לו להרגיש שיכור. אנדריאה נאנחת, מרגישה את טמפרטורת גופה עולה. נראה כאילו כל העולם התהפך. היא לא רוצה לנשק אותו, אבל גופה בוגד בה והיא מתפתלת מתחתיו. שפיותה מזכירה לה להילחם בחזרה והיא מטלטלת את ראשה מצד לצד. לאנס רואה בכך פרובוקציה ומנשק אותה עמוק עוד יותר. לפתע, בטנה מתחילה לגעוש. היא לא יכולה לשאת את המחשבה על לאנס מנשק אותה ככה. ממקום עמוק בתוכה, היא מוצאת את הכוח להדוף את לאנס. אבל היא לא מספיק מהירה; תכולת קיבתה עולה בפתאומיות והיא מקיאה על לאנס לפני שהיא רצה החוצה מהחדר. תוך שניות לאנס הופך לקודר ומדוכא. האם לנשק אותו זה באמת כל כך דוחה? הוא לוחץ על הפעמון בשולחן ליד המיטה ומשרתת צעירה ממהרת פנימה, נשימתה כבדה, "כן, אדוני המילטון?" "תנקי את זה," הוא מצווה, "כולל את אשתי." ואז הוא הולך ישר לשירותים. המשרתת הצעירה בוהה בגבו של לאנס ולא יכולה שלא לתהות איך הוא מצליח להיראות אלגנטי ונאה במצב מצער כזה. היא מסיטה את מבטה מלאנס ורצה אחרי אנדריאה. "אל תתייחסי אליי. פשוט תחליפי את הסדינים ואני אחזור לנקות," אומרת אנדריאה, מפוכחת לפתע. היא לא מרגישה אשמה כלל שהקיאה על לאנס. במקום זאת, היא משועשעת; המבט על פניו היה יקר מפז. היא חוזרת לחדרה לאחר שהורתה למשרתת לחזור לחדרו של לאנס. כשהיא הולכת לחדרה, היא מהרהרת בנישואיה. לאנס לא נגע בה פעם אחת בשלוש השנים שהיו ביחד. הוא אפילו לא הרשה לה לישון במיטתו. היא בטוחה שהלילה האחרון היה תאונה. גם המשרתות האישיות של לאנס מוצאות את זה מוזר שהוא שכב איתה. למרות שזיכרונה חלקי בגלל הסם שניתן לה, היא זוכרת במעורפל שיחה בין שתיים ממשרתותיו. "שמעתי שגברת המילטון ניסתה פעם לפתות את אדון המילטון על ידי טיפוס על מיטתו, בעירום," אמרה משרתת אחת, "אבל הוא בעט אותה משם בחוזקה כזו, שהיא נפצעה בשתי צלעות. היא לא יכלה לקום מהמיטה במשך חודשים אחרי זה." "היא ביקשה את זה," ענתה השנייה, "כולם יודעים שאדון המילטון לא בקטע הזה." "אבל הוא שכב איתה אתמול בלילה," אמרה הראשונה, "אני לא מאמינה. מאז מתי אדון המילטון נהנה מחברת נשים?" "תשתקי. שמעתי שזה רק בגלל שהוא היה על ויאגרה. הוא לא יכול להזדקף בשבילה בלי זה. זה פשוט לא אפשרי. אם הוא לא היה בעניין של אנדריאה בשלוש השנים האחרונות, הוא לא היה פתאום משליך את עצמו עליה אתמול בלילה." "לא מעוניין לשכב עם נשים?" חושבת אנדריאה, "חה!" היא לועגת לבבואתה במראה בחדר האמבטיה. המשרתות כנראה לא מכירות את לאנס החדש הזה: לאנס החדש הזה רצה לשכב שוב ושוב, לאנס החדש הזה לא הצליח להוריד ממנה את ידיו. היא תוהה בבטלה אם הוא איכשהו העביר אליה את הסלידה שלו מסקס. היא נהגה להתגעגע שהוא יגע בה, אבל עכשיו רק המחשבה גורמת לה לבחילה. היא לא רוצה שהוא יגע בה שוב לעולם. "אם אישה אחרת רוצה אותו ככה, היא יכולה לקחת אותו," חושבת אנדריאה. דימוי של לאוני משליכה מבטים מפתים על לאנס עולה בזיכרונה של אנדריאה. כש אנדריאה מנקה את עצמה בחדר האמבטיה, לאוני יושבת עם גברת המילטון באגף המזרחי השקט והטעים של אחוזת המילטון. מעון המילטון מורכב מאחוזה ראשית אחת הממוקמת על שטח אדמה גדול, אך המשפחה מחזיקה גם בעשרות בתים ודירות אחרים בגדלים שונים ברחבי העיר. אפילו בשיא כוחם ויוקרתם, מעון משפחת סאמרס לא היה חצי מגודל אחוזת המילטון. מאז שמשפחת סאמרס החלה לאבד כסף ובולטות, באחריותה של לאוני לשקם את המוניטין של משפחתה. הדרך הקלה ביותר לעשות זאת היא להתחתן טוב, ואין מועמד טוב יותר מלאנס. ברית עם משפחת המילטון תעשה יותר מאשר לשקם את מעמדה של משפחת סאמרס; היא תעלה אותם לגבהים חדשים. זה לא היה צריך להיות כל כך קשה. לאוני גדלה עם לאנס וכולם ציפו ששניהם יתחתנו. אנדריאה הופיעה משום מקום, ונישואיה ללאנס הפתיעו את כולם. "לאוני, מה זה שאמרת על אנדריאה שדחפה אותך במדרגות?" שואלת גברת המילטון. "זה מים מתחת לגשר עכשיו, גברת המילטון," אומרת לאוני בביישנות, "אני מבינה אם אנדריאה שונאת שאני קרובה ללאנס. אני בסדר עכשיו, ואני באמת לא רוצה לחפור בזה שוב." "את באמת חושבת שהיא ניסתה לפגוע בך בגלל שגדלת עם לאנס? לאוני, את טובה מדי כדי לסלוח לה." "אני יודעת איך אנדריאה בטח מרגישה," אומרת לאוני, "אחרי שנים של נישואים לאנס עדיין לא אכפת לה בכלל. בהתחשב בהיסטוריה שלי עם לאנס, יש לה כל סיבה להיות עוינת כלפיי." "אני כל כך מצטערת שאת צריכה להתמודד עם ההתנהגות שלה," אומרת גברת המילטון, "אבל אל תסמכי על העיתונות. לאנס משתמש בסיפור הזה על ההריון כדי לנסות להסתיר את האמת על אנדריאה - אף אחד לא רוצה שזה יפורסם. את מבינה, נכון?" למרות גילה ושערה האפור, לגברת המילטון יש אדמומיות בריאה בפניה. היא מדברת עם לאוני באנרגיה רבה. לאוני יושבת ליד האישה המבוגרת ומוזגת תה לשתיהן. תנועותיה מושלמות ואלגנטיות, כל תנועה שלה משקפת את מעמדה וחינוכה כאישה אלגנטית. גברת המילטון מכירה את לאוני כל חייה והיא רואה בה את הנכדה-בכלה שהיא הייתה רוצה שתהיה לה. "אני יודעת, גברת המילטון," עונה לאוני, "לאנס עושה מה שהוא צריך לעשות כדי להגן על שם המשפחה." "אני שמחה שאת מסכימה. את יודעת שלא היית צריכה לסבול את המצב הנורא הזה אם זה לא היה סבא של לאנס," אומרת גברת המילטון באנחה, "הזקן העקשן הזה הכריח את לאנס להתחתן עם אנדריאה." "זה בסדר, גברת המילטון," אומרת לאוני בעצב, "לאנס הוא לא בליגה שלי." "שטויות. את הרבה יותר טובה מאנדריאה. אני אגיד ללאנס לבקש את רשות הורייך להתחתן איתך זמן קצר לאחר שהוא יתגרש מהאישה הנוראה הזו." גברת המילטון נאנחת בתסכול. בדיוק כשהגירושים סוף סוף עמדו להתרחש, לאנס היה צריך להפריע להם. היא לא יכולה לקרוא את מחשבותיו של לאנס, והיא לא מבינה לגמרי למה הוא התנהג ככה. היא יודעת שללאנס תמיד לא חיבב את אנדריאה ודרש שהם יישנו בחדרים נפרדים. היא יודעת למה אנדריאה עדיין לא נכנסה להריון אחרי שלוש שנות נישואים. לאנס התנגד לנישואים לפני שלוש שנים. כדי לשכנע אותו, סבו הבטיח שהוא יפסיק להתערב בחייו האישיים של לאנס אם הוא יתחתן עם אנדריאה. הוא גם הבטיח לסיים את הנישואים אם היא לא תייצר יורש תוך ארבע השנים הראשונות. גברת המילטון שמעה אותם מסכימים על כך כשנשאה להם תה אחר הצהריים אחד. היא יודעת שאם לאנס יסרב לשכב עם אנדריאה, היא לא תוכל לשאת את ילדיו, ואם אנדריאה לא תוכל לשאת את ילדיו, הוא חייב להתגרש ממנה. היא חושדת שהודעת ההריון נועדה להיות מעין הסחת דעת עבור סבו. "אבל אדון המילטון בחר באנדריאה להתחתן עם לאנס," אומרת לאוני, ונלחמת לרסן את התקווה הפרועה שהיא מרגישה לפתע. גברת המילטון מנמיכה את קולה ולוחשת, "אם היא לא תיכנס להריון תוך שישה חודשים, סבו של לאנס יכריח אותם להתגרש. הוא מאבד סבלנות ליורש. גם אם לאנס יתנגד לגירושים, לא תהיה לו ברירה אלא לציית לסבו. שניהם הגיעו להסכם." "באמת?" מצב הרוח של לאוני מתבהר. היא מחייכת וגומות חן מקסימות מופיעות על לחייה הרכות. "באמת!" גברת המילטון לוקחת את התה שלאווני מציעה לה ושואפת עמוק. התה האיכותי הושרה בצורה מושלמת. היא לוגמת לפני שהיא מדברת. "ביקשתי מהמשרתות להכין חדר אורחים בבית הראשי עבורך. בבקשה תרגישי בנוח ואל תדאגי לבזבז את זמנך עם אישה זקנה כמוני. אני רוצה שתתמקדי בלאנס. תהיי בטוחה, אף אחד לא יעז לבקש ממך לעזוב בזמן שאת כאן כאורחת שלי." לאוני מסמיקה ומנמיכה את קולה, "אני מעריכה את זה, גברת המילטון." "אל תדאגי," עונה גברת המילטון. היא לוגמת שוב מהתה שלה ומוסיפה, "לאנס ביקש ממך לבוא לכאן והכוונות שלו ברורות. זה רק עניין של זמן. החדר מוכן והוא יודע איפה למצוא אותך. אל תגרמי לו לחכות." "ידעתי שהוא זה ששלח את ההודעה," אומרת לאוני בשמחה. היא לא יכולה לדמיין למה מישהו אחר היה שולח לה את ההודעה המסתורית שמבקשת ממנה לבוא למעון המילטון. היא מחכה לרגע הזה כמעט ארבע שנים, והיא לא רוצה לאבד הזדמנות נוספת להתחתן עם לאנס ולהציל את משפחתה.