"גברת המילטון, השולחן שלכם מוכן," מלצר קוטע את שיחתן של אנדריאה וקלייר. אנדריאה מהנהנת, ואז מסתובבת להסתכל על קלייר. "תודה," היא אומרת בכנות. היא יודעת שלעולם לא הייתה נזכרת בליל הכלולות שלה אם קלייר לא הייתה גורמת לה להיזכר. היא לעולם לא הייתה מבינה מדוע לאנס התייחס אליה בקרירות כזו בשלוש וחצי השנים האחרונות. הידיעה הזו נותנת לה ביטחון. "אולי עדיף שתשכחי את מה שאמרתי," קלייר אומרת בעצבנות, היא לא