מטוס טס בשמיים, מותיר אחריו פסים לבנים חיוורים של עננים. תחת השמיים הכחולים ומעל העיר, המסעדה שקטה. אם רוברט לא היה אוחז במגושמות בכוס, הסצנה הייתה נראית כמו ציור יפהפה.
בציור, גבר נאה מחזיק אישה יפהפייה בזרועותיו ולוחץ אצבע פלרטטנית על שפתיו. שניהם דוממים, מביטים זה בזו. זמן רב חולף, אך שפתיו של לאנס נותרות סגורות.
"אתה לא מוכן לעשות את זה?" שואלת אנדראה באדישות.
לאנס מקמט את מצחו. אנדראה מנסה לה
















