ניקול הוציאה את הטלפון שלה והסתכלה על הנושאים החמים, ואז גיחכה והניחה אותו בצד בלי להקדיש לכך מחשבה נוספת.
היא הכירה את הרקע של משפחת לודוויג וידעה שהוריו של קית' בטח לחצו עליו. אחרת, בהתחשב באופיו, הוא לעולם לא היה מודה באשמתו מרצונו החופשי.
קית' בטח שונא אותה שנאת מוות ברגע זה.
נשמעה נקישה בדלת. סמנתה לינדט נכנסה פנימה וחייכה. "גברת ניקול, נוח לך שאכנס לדבר?"
ניקול הנהנה. "בבקשה, היכנסי."
סמנתה
















