ברגע שפלויד סטנטון ניגש אליה, ניקول קפצה לזרועותיו ופרצה בבכי היסטרי. פלויד נאנח, ליבו נשבר מכעס ומצער על בתו. היא מעולם לא סבלה ולו במעט מאז ילדותה, ובכל זאת התנהגה בצורה כה שפלה בפני אריק פרגוסון. והגרוע מכל, אריק פרגוסון מעולם לא העריך את בתו היקרה. אלמלא ההסכם המוקדם ביניהם, פלויד סטנטון היה מרסק את משפחת פרגוסון ומכה את המנוול הזה למוות כדי לנקום את נקמתה של בתו! "ניקי, את זוכרת את ההסכם שלנו? אם המנוול הזה לא יתאהב בך תוך שלוש שנים, את חוזרת לרשת אותי בחברה. עכשיו, את חייבת לעמוד בהסכם שלנו, בסדר?" פלויד ליטף באהבה את שערה של בתו בזמן שהיא התייפחה. לאחר זמן מה, ניקול מיררה בבכי ודיברה באופן מקוטע. "אל תדאג, אבא... אני... לא אהיה... כל כך טיפשה... שוב..." כדי לרדוף אחר מה שכינתה "אהבת אמת", ניקول נטשה את משפחתה וחבריה למרות עצתם. היא ויתרה על זהותה, על מעמדה הרם ועל אורח חייה הראוותני כדי לעוף אל הרס עצמי, כמו פרפר הנמשך אל האש. כעת, ניקול סוף סוף מחקה את האיש מליבה, טיפין טיפין, למרות הכאב הבלתי נשכח שסבלה בגללו. "טוב מאוד. אבא ידאג שאחיך הגדול ילווה אותך. תכירי קודם את החברה, ואז נבחר יום מתאים לארח נשף קבלת פנים ולהכריז על זהותך." פלויד התרגש, כי בתו היקרה סוף סוף עמדה להתחיל קריירה! למרות שחדשות חזרתה של ניקול למשפחת סטנטון טרם פורסמו, חברתה הטובה ביותר של ניקול, איווט קווימבי, בקושי יכלה לחכות ובאה לביתה לפגוש אותה. ברגע שאיווט ראתה את ניקול, היא העניקה לה חיבוק דוב גדול ואמרה, "מאמי, כל כך התגעגעתי אלייך! מזל טוב על הגירושים!" כשניקול סיפרה להם לראשונה שהיא תסתיר את זהותה כדי להתחתן, איווט הייתה הראשונה להתנגד לכך, אך ניקול עדיין התעקשה להתחתן עם משפחת פרגוסון ובהדרגה איבדה קשר עם איווט. כעת, כשראתה את חברתה הטובה ביותר לאחר כל השנים הללו, עיניה של ניקול התמלאו דמעות שוב. שתי הנשים שוחחו ארוכות על כל נושא שבעולם. לבסוף, איווט הציקה לניקול ודרשה לראות את תעודת הגירושין שלה, ולניקול לא הייתה ברירה אלא להוציא אותה ולהראות לה. כשאיווט ראתה אותה, היא נאנחה לרווחה. "אריק פרגוסון, הבן זונה העיוור והטיפש הזה! הוא עוד יתחרט על זה!" ניקול השפילה את מבטה. "גם אם הוא יתחרט, זה כבר לא קשור אליי. הוא אדם זר עבורי עכשיו." "כל הכבוד, מאמי! את רק צריכה לנופף בידך, והמחזרים שלך יעמדו בתור מהדלת שלך ועד לפאתי ווסט סיטי! המנוול הזה אפילו לא יצליח להיכנס לתור!" איווט גיחכה בבוז. ניקול נזכרה פתאום שהשאירה כמה מסמכים חשובים בביתו של אריק, ולכן נאלצה לחזור לקחת אותם. איווט התנדבה ללכת איתה, וניקול, לאחר מחשבה קצרה, הסכימה. מה שניקול לא ציפתה לו היה להיתקל באמו של אריק, קווין, ברגע שחזרה. קווין תמיד נהגה להגיע לביתם ללא הודעה מוקדמת ולהסתובב בו כאילו היא בעלת הבית. קווין הביעה מורת רוח רבה כשראתה את ניקול חוזרת עם אישה זרה. היא זקפה את ראשה בגאווה והביטה בניקול ובחברתה בבוז. "ניקול, לא אמרתי לך שיש לנו הרבה מסמכים חסויים בבית? את לא יכולה סתם להביא לכאן אנשים זרים ועלומים. יש לך זיכרון של דג זהב?" איווט נדהמה ודיברה בחוסר שביעות רצון. "למי את קוראת 'אחת סתם'? את לא חושבת שאת קצת מבוגרת מדי בשביל לקרוא לאנשים בשמות גנאי?" היא גדלה עם אהבה ופינוקים מהוריה, אז איך יכלה לסבול עלבון כזה מקווין? כעת, איווט כבר יכלה להבין איזה מין חיים היו לניקול בזמן שגרה כאן, והיא חשה זעם רב. קווין נחרה בקור וסקרה את איווט מכף רגל ועד ראש. "אל תחשבי שאת יכולה להעמיד פני אליטה רק בגלל שאת לובשת את התחפושת המזויפת הזאת. ראיתי הרבה אנשים ממעמד נמוך כמוך שחולמים להתחתן עם משפחה עשירה!" פניה של ניקול קדרו כשאמרה, "היא חברה שלי. בבקשה תגלי קצת כבוד." ניקול תמיד הייתה כנועה במשפחת פרגוסון ומעולם לא החזירה מילה לקווין. 'עכשיו היא מעיזה לנזוף בי מול זרים? האישה השפלה הזאת מרקע לא ידוע מעיזה לדבר אליי ככה?!' חשבה קווין. היא רתחה מזעם וצעקה, "כבוד? האם אנשים מהרקע שלכן בכלל ראויים לכבוד? ניקול, את צריכה להודות על מזלך שהמשפחה שלנו הסכימה לקבל אותך ככלתנו. חיית כל כך טוב בביתנו בשלוש השנים האחרונות. שכחת את הרקע הנחות שלך? הבחורה שהבאת הביתה היא בטח בדיוק כמוך. שתיכן מריחות מעוני, אז עופו לי מהבית ואל תלכלכו לי את הרצפות!"