אף על פי שהגיעו מחוגים שונים, החברה הגבוהה של אטלנטה הייתה קטנה, כך שדרכיהם של כולם הצטלבו פחות או יותר. לכן, קית' לודוויג ואיאן קרטר הכירו זה את זה. כשאיאן ראה את קית', הוא הבחין כמובן גם באריק פרגוסון. איאן הרים את כוסו במחווה. "איזה צירוף מקרים, מר לودוויג." קית' ראה שניקול ואיווט יושבות עם איאן, והסיק שהם הגיעו יחד. הוא הסתובב ומשך את אריק לשבת בשולחנם. "בואו נשחק יחד. אין לך התנגדות, נכון, מר