בוקר מוקדם. ניקול פקחה את עיניה באור הבוקר החמים. התחושה הייתה כל כך נעימה ורכה, ששפתיה התעקלו בחיוך מתוק. בדיוק אז נשמעה נקישה בדלת. משרתת שאלה בקול רך, "גבירתי, התעוררת?" למשמע קולה, ניקול ענתה בקול עצל, "מממ... היכנסי." אמש, הנהג של גרנט הביא אותה לאחוזת סטנטון. שתי משרתות הכניסו מתלה בגדים ענק ואמרו בכבוד, "גבירתי, אלה הבגדים שהוכנו במיוחד עבורך. האדון והבן הבכור ממתינים לך בחדר האוכל." ניקול