גם מר צלר וגם סמנתה לינדט הזדעזעו למשמע דבריה של ניקול. מר צלר חייך פתאום חיוך רחב, הרים את בקבוק היין האדום שלצדו ומזג כוס לניקול. "גברת ניקול, מכיוון שמדובר במשא ומתן, באתי עם כוונות כנות. מדוע שלא תעיפי מבט במסמך הזה? כל עוד תחתמי עליו, לא אקפח אותך." מר צלר שלף תיקייה מתיקו. תוכנה היה דומה לזה של החוזה שניקול החזיקה בידה, אך הסכום היה נמוך בעשרה אחוזים נוספים מזה שקבעה סמנתה. סמנתה חשבה על כך