הגבר היה מוכן. הוא פשט את חולצתו מבלי שהבעת פניו תסגיר דבר, חשף את חזהו והתייצב בתנוחה שביקשו ממנו. ניקול, שהייתה האישה היחידה בחדר, נותרה המומה. לחייה סמקו והיא מיהרה להפנות את מבטה אל ג'רארד ליכמן. "מה זה..." "אנו אוספים דגימות מגוונות של מבנה הגוף האנושי כדי ליצור בני לוויה דמויי אדם בהתאם להעדפות שונות." לאחר הסברו הפשוט של ג'רארד, ניקול סוף סוף הבינה. היא חרקה שיניים וחשבה לעצמה, 'איזו עבודה