"נו, ברצינות? זה חשוב? כי אני די צריכה לדעת את הדברים האלה אם אתם רוצים שאעבוד כאן," אני מציינת. לורה תוקעת לי מרפק בצלעות ואז מסתובבת אל טורין, גבה זקוף ומתוח. "כמובן, מה אני יכולה לעשות בשבילך?" היא אומרת בנימוס. אה, אוקיי. בסדר. אני מניחה שהיא לא מוכנה לערער על הפקודות של טורין, אבל המרפק באמת היה נחוץ? טורין צופה באינטראקציה בפנים חתומות, אבל הוא *אכן* עונה לשאלה שלי. "נראה לי שהסתדרת מצוין את