הדובר הוא בחור היושב על שרפרף בקצה המרוחק של הבר. משקה כבר מונח לפניו, כך שאני מניחה שלורה כבר הגישה לו. "אה, אממ... תודה, אני מניחה?" דבריי נאמרים כשאלה, אך אינני בטוחה לגמרי מה אני שואלת. אולי, 'למה בכלל צפית בי מלכתחילה?' או אולי, 'האם יש סיבה שאתה פונה אליי עכשיו?' הבחור נעמד, אוחז במשקה שלו ועובר לשבת קרוב יותר אליי. "אז, את האנושית שהתחילה לגור בבר הזה," הוא פותח, ואני מרימה גבה. האם זה אמור