**טורין** אני כובש אנחה בעודי עובר על טופס ההזמנה. אני לא מתקדם לשום מקום. זה מוזר, מעולם לא התקשיתי להתרכז בדברים כאלה. גם אף פעם לא שמתי לב כמה זה מדכא לעבוד לבד במשרד שלי כשאני שומע אנשים נהנים בבר. פתחתי את המקום הזה לפני שש שנים, אבל עד לאחרונה, אף פעם לא נהניתי במיוחד לבלות בבר. רציתי, דמיינתי את עצמי שותה משהו ונרגע. אבל קשה להירגע כשאתה יודע שלכל השאר לא נוח. האווירה פשוט לא אותה אווירה. א