ג'קסון מקמט את מצחו. "אני שוב מתנהג כמו אידיוט, נכון?" הוא אומר באשמה ואני מושכת בכתפיי. "קצת, כן," אני אומרת בחצי חיוך. "סליחה. אני אתפוס מרחק," הוא מבטיח, ואני מהנהנת כדי לאשר שאני מקבלת את התנצלותו. אנחנו מחליפים מילות נימוסין עוד רגע קט. ג'קסון מבטיח לקפוץ לבר בקרוב כדי להגיד שלום, ואז פונה לדרכו. אני חוזרת למשרד של טורין. הדלת עדיין פתוחה והוא נושא אליי את עיניו כשאני מתקרבת. אני מחייכת, אבל