ברגע שאני במיטתי, אני חווה את ההתפרקות הגדולה מכולן. אני בוכה עד שעיניי צורבות וריאותיי כואבות. אני בוכה את כל הדמעות שעצרתי בשבוע האחרון. אני מתייפחת על כל רגע שבו פחדתי או הייתי מבולבלת. אני ממררת בבכי מרוב תסכול. להיות לכודה כאן כאורחת היה דבר אחד. בחרתי להיות כאן כי זה שמר עליי מוגנת, הייתה לי סיבה טובה להיות פה. נכון, לא הורשיתי לעזוב, אבל זה היה סידור שעבד לטובת כולנו. הם הרגישו בטוחים כי אי