אני מתחילה לקום על רגליי, אך טורין עוצר בעדי. "הישארי כאן," הוא מתעקש. אני מזעיפה פנים. "אבל, החובה..." אני משתתקת. טורין לא עונה. הוא פשוט הולך אל מאחורי הבר, לוקח בקבוק רום יקר להחריד ומביא אותו חזרה לשולחן. הוא ממלא את הכוס שלי, ואז מניח את הבקבוק על השולחן לפניי בחבטה קלה. "הנה. החובה הושלמה. קניתי לה משקה," טורין מכריז, מאתגר מישהו להתנגד. בדרך כלל המבט הנוקב שלו היה מספיק, אבל איליי די שיכור