אני עומדת ומתבוננת בטורין מתנצל בפני לורה המבולבלת והמבועתת קלות. אני לא חושבת שראיתי אותה אי פעם נראית כל כך לא בנוח. היא כמובן מבטיחה לו שוב ושוב שאין לו צורך להתנצל. שלא לדבר על כך שהיא כבר הזמינה מישהו לתקן את הדלתות שאמור להגיע בקרוב. לעזאזל, היא טובה. צעדים נשמעים במסדרון, מה שגורם לטורין לצעוד החוצה בדריכות כדי לבדוק מי נמצא שם, כשאני משתרכת אחריו, עדיין אוחזת בידו. אנחנו מוצאים את קייל מדד
















