זהו הערב החופשי שלי, ואני יושבת במטבח, צופה בקייל עושה הכנות לארוחת הערב. הוא כמעט אף פעם לא לוקח ערב חופשי. הוא בבירור סוג של מכור לעבודה משוגע. למרבה המזל, נראה שהוא נהנה מהעבודה שלו. שלא לדבר על כך שהוא חייב להיות כאן בכל זמן שלורה נמצאת, כדי שיהיה לו תירוץ לראות אותה. נשמעת דפיקה בדלת האחורית. זו בטח היא עכשיו. טורין אכן הזכיר שהוא יעצור איפשהו בדרכו פנימה הערב. אני קופצת על רגליי והולכת לפתוח
















