אוליביה יצאנו החוצה והופתענו לראות שאבא שלי, מאט, אנה וסבא וסבתא שלי חיכו לנו. "היי, מאפין. רצינו לבוא כדי לקבל את החדשות," אבא אומר לי. לוגן צחק על הכינוי שאבא עדיין מתעקש לקרוא לי. "היי, אבא. אתה באמת צריך להפסיק לקרוא לי ככה." אבל הוא מחייך ומנענע בראשו. "את תמיד תהיי המאפין שלי. מה אמר הרופא?" "תסתכל בעצמך." אני אומרת ונותנת לו תמונה. ודמעות עולות בעיניו. אני נותנת גם לסבא וסבתא שלי תמונה. "או