אוליביה כשהתעוררתי הבוקר, ידעתי מה יקרה שוב. לוגן יישאר כאן בזמן שאני אחזור הביתה. הבנתי למה, אבל זה לא אומר שאני צריכה לאהוב את זה. הסתכלתי על לוגן, שכבר היה ער, ומצאתי אותו מסתכל עלי. הוא פתח את זרועותיו, ונכנסתי לתוכן והתכרבלתי. "יהיה בסדר, יפה שלי. אלפא קול כבר עובד על הכנת עוד כמה אלפות שיעזרו. נסיים את זה תוך זמן קצר," הוא מבטיח לי. "אני יודעת, אבל אני עדיין לא צריכה לאהוב את זה," אני לוחשת,