אוליביה אני בקומה שלנו כשאני שומעת את הרגליים הקטנות רצות במעלה המדרגות. ולפני שאני מספיקה להבין, רוז רצה לתוך החדר שהסכמנו להפוך לחדר ילדים. "היי, אמא," היא אומרת בשמחה כשהיא מחבקת אותי. זה מדהים כמה מהר היא התחילה לקרוא לי אמא, אבל לא אכפת לי. היא חלק מלוגן, ואני אוהבת את שניהם. "היי נסיכה, היה לך יום טוב?" אני שואלת אותה, והיא מהנהנת בראשה וממשיכה, מספרת לי מה הם עשו היום. כשהיא מסיימת לספר לי,