לוגן הצפייה במכונית עוזבת הייתה קשה ממה שציפיתי. לא הרחקתי אותה מעיני מאז שנחטפה. אז לראות אותה עוזבת בידיעה שאני לא נמצא בשום מקום קרוב. שנאתי את זה. נכנסתי פנימה למשרד, שם חיכו לי אלפא קייל ואלפא דזמונד. "אלפות. אני מתנצל אבל הייתי צריך להיות בטוח שהיא תצא לדרך בבטחה." אני אומר כשנכנס. "אין צורך להתנצל. אנחנו מבינים." דזמונד אומר לי ואני מתיישב. אנחנו יושבים כאן זמן רב, מדברים על איך נוכל להמשיך