אוליביה איזו לילה. מעולם לא חשבתי שאיהפך לזאב ולליקן. הו, וגם למלכה פוטנציאלית עבור כל הגזע שלנו. אני שוכבת במיטה ומביטה החוצה מהחלון, צופה בשמש שמתחילה להופיע, כשזרוע כרוכה סביבי. "בוקר טוב, יפה שלי." קולו הצרוד של לוגן נשמע באוזני. וזרועותיו כרוכות סביבי. "בוקר טוב, חתיך," אני לוחשת בחזרה. "אני אוהב אותך, ליב." הוא לוחש בחזרה, ואני מחייכת, בידיעה שלא משנה מה, יש לנו אחד את השני, את הילדים והמשפח