"גיסתי, את…" "איבון פריי, מה את עושה בחוץ?" קולו הקר והלא מרוצה של הנרי הדהד מתוך המשרד! הוא לא ציפה שאיבון תהיה כל כך נועזת לפלרטט עם מישהו אחר מולו! הוא רמז לה כשהם היו מחוץ לתחנת המשטרה בפעם האחרונה, אבל האישה הזו לא נראתה לוקחת את זה ברצינות בכלל! אמנם הם היו רק בעל ואישה בשם בלבד, אבל האם לא הייתה לה תודעה של אישה נשואה? "ש-שום דבר!" איבון התעשתה והתרחקה במהירות משיין. היא הסתכלה עליו בהתנצלות, ואז העבירה את המסמכים שבידה להנרי ללא דיחוי נוסף. "מר לנקסטר, זה כל המידע שאספתי. בבקשה תעבור על זה. אם אין עוד משהו, אני אפרוש עכשיו." הנרי דפדף במסמך ופניו החמיצו. "את בטוחה שבדקת את המסמכים האלה?" "כן, בדקתי את כולם." איבון הופתעה. "יש איזושהי בעיה, מר לנקסטר?" "אז את באמת צריכה לבדוק אותם שוב!" הנרי טרק את התיק בסגירה. "החוזה עם Chromatic Entertainment לא נחתם רשמית מכיוון שאנחנו עדיין עובדים על הפרטים, ובכל זאת סימנת את המסמך כהושלם? אפילו לא בדקת את הפרטים בקפידה! את הולכת לקחת אחריות אם תהיה בעיה בחשבון של החברה מאוחר יותר?" "א-אני מצטערת, מר לנקסטר! אני אבדוק אותם שוב!" איבון החווירה ועמדה לקחת בחזרה את כל המסמכים. "חכי." הנרי עצר אותה, ואז הצביע בסנטרו לעבר שולחן המשרד. "תטפלי גם במסמכים האלה על השולחן." אלה היו כל החוזים שנחתמו. בשל רשלנות של ההנהלה הבכירה לשעבר, רובם לא סווגו כראוי. הוא ניצל את ההזדמנות הזו כדי למיין את כולם גם כן. "את כולם… גם כן?" "כן. מה את עומדת פה?" הנרי קימט את מצחו לעברה. "אבל מר לנקסטר, יש יותר מדי מסמכים כאן. אני לא בטוחה כמה זמן ייקח לי לטפל בכולם לבד, אני…" "לא היית די פנויה לעמוד כאן ולהאזין לשיחות? למה את פתאום עסוקה מדי מכדי לעשות משימות אמיתיות? אולי את לא צריכה לחזור לעבודה מחר." "…הבנתי." איבון נחנקה במילים והורידה את ראשה. היא ניגשה קדימה והעבירה במהירות את כל המסמכים. "אני אסיים אותם מיד, מר לנקסטר." מה היא תעשה אם היא תאבד את עבודתה לפני שתחזיר לו את שבע מאות אלף הדולרים שהיא חייבת? "שימי לב לצעדייך, גיסתי." שיין עמד לעזור לאיבון כשראה את ערימת המסמכים העצומה בידיה, אבל הוא יכול היה לראות את פניו של הנרי הופכות כהות יותר מזווית עינו. הוא הרים את גבותיו וסגר את דלת המשרד לאחר שצפה באיבון עוזבת, ואז מזג לעצמו בכבדות כוס תה. "הנרי, אני מקווה שהעיניים שלי לא שיחקו בי, אבל האם הבנת משהו לא נכון הרגע וקינאת?" "אתה יכול להפסיק לתת לדמיון שלך להשתולל? אני לא מעוניין בנשים בלי הרבה שכל." "זה ככה?" שאל שיין במשמעות. "אם אתה באמת לא אוהב אותה, אז למה להשאיר אותה לצידך ואפילו לבחור בה כמזכירה שלך? אני פשוט לא מצליח להבין את הפעולות שלך." הנרי נחר חרישית. "אתה פנוי מדי היום מכדי לשים לב לאף אחד?" "אף אחד?" שיין חזר על דבריו של הנרי, ואז חייך לפתע. "אין לי זמן לדאוג לדברים האלה. רק רציתי להזכיר לך להיות מודע במעשיך, פן תתחרט עליהם בעתיד." "אני יודע." הנרי צמצם את עיניו ויכול היה לראות במעומעם את משרד המזכירה דרך התריסים. איבון השאירה את הדלת פתוחה ומינה את המסמכים, ונראתה מתוסכלת. גבותיה היפות היו קשורות זו בזו בחוזקה. לא היו לה פנים מעודנות, אבל גוון העור הבהיר שלה היה נעים לעיניו. פניו של הנרי החשיכו מעט כשנזכר בהתנהגותו הלא רגילה הרגע. אין סיכוי שהוא יתאהב בסוג כזה של אישה!