הנרי לא ענה לה כשצעד במורד המדרגות ברגליו הארוכות. איבון צפתה בו מתקרב אליה צעד אחר צעד. הצעדים היו חזקים במיוחד בסלון המרווח. כל צעד הרגיש כאילו נחת על ליבה. איבון עצרה את נשימתה ופקחה את עיניה לרווחה, וראתה את הנרי מושיט את ידו ומקרב אותה אליה לאט לאט. היא הצטמקה באופן לא מודע. "הנרי, אתה..." "שתקי!" נהם הנרי בשקט. איבון סגרה את פיה מיד ואפילו עמדה שם בלי להזיז שריר. הנרי לא יכול היה שלא להסתכל