"אל תזכירי לי שוב ושוב. לא שכחתי, ומעולם לא אמרתי שאנטוש אותך," השיב האקט. תסכול גאה בליבו של האקט. הוא מעולם לא שכח את משאלתו האחרונה של אבוט, אבל התעייף מהתזכורות הבלתי פוסקות של שריל. כשראתה שהאקט כועס, שריל נעשתה חרדה וקולה רעד. היא אמרה, "האקט, בבקשה אל תכעס. לא התכוונתי לשום דבר אחר. אני פשוט כל כך מפחדת לאבד אותך..." האקט הסתובב להסתכל על שריל מאחוריו. היא הייתה אחותו היחידה של אבוט. האקט ל