בתוך המכונית. ולריה ישבה במושב הנוסע, מביטה מחלון המכונית אל מראה הלילה המנצנץ. ככל שהרהרה יותר במה שקרה בארוחת הערב, כך גברה כעסה. ההאקט הנאלח הזה היה נחוש בדעתו להשפיל אותה זה עתה. קית', שנהג, לא יכול היה שלא להבחין בכעסה ואמר בחיוך, "את עדיין כועסת?" ולריה חזרה לחושיה והשיבה את קור רוחה. "מה? לא, אני מרגישה מצטערת על מה שקרה." היא קיוותה שקית' יעזור לה להתמודד עם המצב, אבל היא לא ציפתה שהאקט יו