בכוח, הקט גרר את ולריה מבית החולים. בחזרה במכונית, האווירה הייתה מתוחה. הקט עדיין כעס. אצבעותיו הדקות משכו את עניבתו, ופניו הנאות היו מלאות חוסר שביעות רצון. הקט לא יכול היה שלא לומר, "תגידי לי את האמת. מה את חושבת?" ולריה הביטה בשקט בפניו הנאות של הקט, ולא ידעה מה לומר. כשראה שולריה שותקת, הקט כעס עוד יותר. הקט תפס בחוזקה את סנטרה של ולריה ונעץ מבט בעיניה התמימות. "את רק רוצה להשתמש בי כדי למצוא