ולריה עזבה בכעס את הבית הישן והלכה לאורך הכביש החשוך. ככל שחשבה על מה שקרה, כך גדל כעסה! האקט לא היה ראוי מעולם לדעת על קיומו של ילדם. הוא לעולם לא יהיה אב טוב. לפתע, ולריה חשה צמרמורת. היא הביטה סביבה וראתה שאין אף אחד בסביבה. זה היה אזור מפורסם ועשיר באלקומרה. אי אפשר היה לעצור כאן מוניות, וזה היה רחוק ממרכז העיר. היא תצטרך ללכת עד עלות השחר. היא הוציאה את הטלפון שלה, כשהיא מתכוונת להתקשר לעזרה.