כשראתה שֶהאקֶט נראה נסער, שריל החלה להרגיש קצת לא בנוח. "טוב, אני מאמינה לך! אבל, האקט, לא הרגשת שלא בנוח אתמול בלילה? איך עברת את זה?" שאלה שריל בזהירות, מפחדת לעורר שוב את כעסו. לא שהיא לא סמכה על האקט. היא לא סמכה על ולריה. היא ידעה שוולריה לא תוותר על הזדמנות מצוינת כזו להתחבר מחדש. טון הדיבור של האקט היה קר. "לקחתי הרבה מקלחות קרות." כששמעה את ההסבר הזה, שריל הרגישה הקלה במידת מה. ממה שהיא יד