נקודת מבטו של ריצ'רד אני מחשיב את עצמי בר מזל שהגעתי הביתה בלי להתנגש ברכב אחר. אני פיכח, אבל העיניים שלי מטושטשות מאוד, והראש שלי הולם כמו אתר בנייה בעיצומו. כשאני מאט את המכונית שלי ולבסוף עוצר מול האחוזה שלנו, השיר שהשמעתי בדרך נשמע יותר בבירור. הלב שלי כבד, ואני שוקל אם לדחות את זה או לא. לעתים קרובות, כשחזרתי מהעבודה או מהביקורים הרגילים שלי ב"בר הקטיפה", אני מוצא את עצמי משמיע את הסינגל האחר