**מנקודת מבטו של ריצ'רד**
"אוקיי. אתה צריך להגיד להם שסיימתי. אני לא אוהב את זה, טוני. אתה יודע את זה!" אני אומר בין שיניים קפוצות, מושך לאט את ידה של הצעירה מחזה שלי.
המוזיקה רועשת, וטוני שולח עוד חיוך. זה כל מה שהוא עושה מאז שנכנסנו ל"בר הזהב", לכאורה כדי לחגוג את הפריצה הגדולה של הסרט שלי. אני תוהה איפה הוא מצא את קהל הבנות הזה שמתגודד סביבנו. אני סופר אותן בעיניי – שבע מהן, ליתר דיוק. לכל אחת
















