נקודת מבטו של ריצ'רד ההפרעה הפוסט-טראומטית שלי מתעוררת ברגע שאני מגיע הביתה אחרי ההתגרות הקלה עם סטאר. אני מודאג שאיבדתי אותה, והנדנוד הבלתי פוסק של סלין על הלילות המאוחרים שלי לא עוזר לעניין. אני מתעלם ממנה לחלוטין, טורק את הדלת בפניה ומתפרקד על המיטה כדי להקל על הכאב בראש. הכאב לעולם לא פוסק, כשהדפיקות של סלין על הדלת שלי רק מחמירות אותו. אני בולע באי רצון כמה טבליות עם המים שבתבונה הנחתי על שיד