מנקודת מבטו של ג'ורג' לראות את סטאר ככה קורע לי את הלב. היא אומרת לילדים בתקיפות שהגיע הזמן ללכת הביתה, עיניה נמנעות בכוונה משלי. אפילו כשאני נוהג, היא שומרת על צווארה נוקשה, עיניה נעוצות קדימה כאילו היא לא יכולה לשאת להסתכל עליי. "את באמת תאמצי את הצוואר שלך רק כדי להימנע ממני?" אני שואל, אבל היא מתעלמת ממני לחלוטין. במקום זאת, היא משליכה את שיערה קדימה בצורה סתמית אך שובת לב. אני ממשיך ללחוץ את