מנקודת מבטו של ריצ'רד
המקום היחיד שבו אני מרגיש גרוע יותר מאשר להיות עם סלין הוא אצל אבא שלי. אני חש את החרדה המוכרת כשאנחנו נכנסים לאחוזה של אבי, ידיים שלובות אבל לבבות רחוקים זה מזה. הפאר של המקום, עם אולמותיו המהדהדים וחדריו העטויים קטיפה, לא יכול להסתיר את האמת. אנו משחקים את הזוג המושלם, מחייכים בזמן שאנו מתקדמים כמו בכל מפגש משפחתי, אבל המשפחה שלי יודעת טוב יותר מלקנות את ההצגה.
במרחק מטרים
















