מנקודת מבטה של סלין הלב שלי דופק בעוצמה בחזה כשאני אוחזת בבטן המקרקרת שלי, ומתקרבת לאט לרחוב ההומה. היום חשוך, והתערובת הכאוטית של הולכי רגל וכלי רכב צופרים מרגישה כמו שדה קרב, אבל זה הדבר היחיד ששומר אותי שפויה. אני מבחינה במונית, ואני מסמנת לה, מנופפת בטירוף. בדיוק כשהנהג מסתכל לכיווני, ואני מנסה לדבר, חריקת בלמים מחרישת אוזניים וצפירה חזקה מוציאות אותי מאיזון. אני נופלת על הקרקע, מסוחררת. מאוחר