מנקודת מבטו של ג'ורג'
כשאני מגיע לסמטת הסהר, הלילה כבר החל להעמיק בחשיכה. אני נוסע הלאה, עובר ברחובות המוארים בעמימות, שלאורכם שלטי ניאון מהבהבים. עד מהרה אני מגיע לסמטה החשוכה שמאחורי מועדון לילה סגור - הקרקע זרועה באשפה, והקירות מטונפים. מהמקום שבו אני חונה, אני יכול לשמוע רק את רחש התנועה המרוחק. אני יוצא ורואה לבנים שבורות מפוזרות על פני כל הקרקע.
אני בודק את שעון היד שלי, והבטן שלי צונחת. חלפ
















