מנקודת המבט של סקרלט/סטאר בבוקר שלמחרת, כמעט קיבלתי התקף לב. התעוררתי ליד ג'יידן וראיתי את עיניו דומעות. הוא עדיין היה מכורבל כמו תינוק תוך שהוא מחבק את הכרית שלו בחיבוק, הזיכרון של אותו ערב נורא הבהב במוחי. אי שם בעבר, כשג'יידן היה ליאם התינוק, פניו הקטנות היו מכוסות בדמעות ואי נוחות מכאבי הבטן הנפוחה שלו. הוא בילה את הלילה בחדר שלי אחרי אותו רגע מביך עם ג'ורג', ואני מגלה שהבעיה עם הטאבלט שלו היא