א"ג קם על רגליו, וגם קורטני. הוא היה מוכן לעזוב. אוון ניגש אליהם כשעיניו נעוצות בכוונה בקורטני. אחיזתו של א"ג על פרק ידה של קורטני התהדקה, והוא העניק לאוון מבט קר מאוד. אוון העלה חיוך על פניו. "אתם מוכנים לעזוב? למה שלא תחכו ותאכלו איתנו את ארוחת הצהריים שלכם? זה כבוד גדול לארח אתכם כאן איתנו, וכולנו נשמח לשבת סביב שולחן אחד איתכם." א"ג בז לאירוניה שבדבריו של אוון. הוא ידע שאכילה באותו שולחן עם או