בתוך חדר חשוך, עם ידיים פרושות לרוחב ואזוקות לקיר, היה ג'קסון מקאליסטר המגניב והפופולרי. הוא נשם בכבדות. לא היו עליו בגדים מלבד מכנסיו, והוא היה מכוסה בדם. לא היה לו מושג מיהם האנשים האלה, והוא קיווה להימלט מהעינויים האלה ולשלם להם אלף מונים. הוא היה צמא, והרוק שלו הפך לסמיך ממש ולא ניתן לבליעה. ג'אק בחן מקרוב את האיש המפקד כשצעד לעברו עם חיוך ערמומי על פניו. ג'אק סימן את פניו. "מי... אתם... אנשים