קורטני הנהנה בראשה, ואמה עזבה אותה. אמה נאנחה בכבדות ואמרה: "אנחנו צריכות ללכת עכשיו. יהיה לנו יותר טוב ללכת עכשיו." היא אחזה בידה של קורטני, מוכנה לרוץ, אבל קורטני משכה את ידה מידה של אמה. אמה הסתובבה והביטה בה בדאגה. "אי.ג'יי שם בחוץ. שתיכן יכולות ללכת, אבל אני מחכה לו." אביה הביט בה בחוסר אמון. "אי.ג'יי יכול לדאוג לעצמו," אמרה אמה. "אני מחכה, לא משנה מה תגידי," השיבה קורטני. כתפיה של אמה צנחו,