אחרי שקלייר עזבה, אוולין ישבה ליד חלון חדר השינה שלה, ספל קפה בידה, עדיין מהרהרת בדרך הפעולה הטובה ביותר למצבה. סמנתה שיחקה בשקט בצעצועים שלה על המיטה, צחוקה היה מנגינה נעימה ברקע למחשבותיה המפוזרות של אוולין. בזמן שלגמה מהקפה, שקועה במחשבות, הטלפון שלה זמזם, מטלטל אותה מהרהוריה. היא בדקה את מספר הטלפון והלב שלה החסיר פעימה כשראתה שזו סוזן. אוולין לקחה נשימה עמוקה לפני שענתה לשיחה. "בוקר טוב, גברת