דרק צעד הלוך ושוב בסוויטה שלו, מוחו סוער ממחשבות על אוולין, עקשנותה של אמו והטקטיקות הנכלוליות של מייקל. כשנזכר שעדיין לא התקשר לאוולין כדי לברר היכן היא נמצאת ולהתנצל על מה שקרה, הרים דרק את הטלפון וחייג למספר של אוולין. הקו צלצל פעמיים לפני שהיא ענתה. "דרק," קולה נשמע, רך אך מהול בדאגה. "איב," דרק השתהה, מעביר יד בשיערו. "את בסדר? איפה את עכשיו? אני מצטער מאוד על מה שקרה קודם." הייתה שתיקה קצרה