דרק ואוולין הסתובבו, ולתדהמת שניהם, סמנתה פרצה החוצה ממונית, תיק בית הספר שלה קפץ על גבה כשדהרה לעבר דרק, פניה מוארים בשמחה.
"רק!" צעקה סמנתה שוב, ושילחה את זרועותיה סביבו בחיבוק עז. דרק, מופתע, כרע ברך כדי לחבק אותה, עיניו פעורות בתדהמה.
"סם?" הוא צחק כשהרִים אותה וקם, "זאת החברה הקטנה שלי שסיפרתי לך עליה," הוא אמר לאוולין, מבטו נע בין סמנתה לאוולין.
"לא ציפיתי לראות אותך כאן, סם. מה את עושה כאן?
















