למחרת, דרק היה מקצועי כתמיד, אבל אוולין לא הצליחה להיפטר מהתחושה שהוא צופה בכל תנועה שלה, מחכה שהיא תמעד. היא הייתה חייבת להישאר דרוכה ולא להוריד את המשמרת. בסיום יום העבודה, היא חשה גל של הקלה שוטף אותה כשעשתה את דרכה ממשרדו של דרק אל עבר המעלית. היא נרגעה שדרק התנהג כראוי ולא גרם לשום דרמה מיותרת. כל מה שהיא צריכה לעשות עכשיו זה לעשות כמיטב יכולתה לשמור על המצב הזה במשך עשרים ושניים הימים הבאים