נשימתה של אוולין נעתקה בגרונה כששמעה זאת. מחוץ לביתה או למשרדה? אולי לא שמעה אותו כהלכה. היא אמרה לעצמה כשמבטה נשלח לעבר החלון, ומוחה סוער. "אתה לא יכול לראות אותי. עזבתי את המשרד," היא השיבה, קולה רועד קלות בעודה מתפללת ששמעה לא נכון. "אני מודע לכך. אני ממש מחוץ לבית שלך, לא למשרד," דרק חזר ואמר, נימה של דחיפות בקולו. "אני צריך לדבר איתך. בבקשה תצאי או שאגיע לדלת שלך. הסיבה היחידה שלא עשיתי זאת ה