אֵבֶלִין סִדְּרָה אֶת שֻׁלְחָנָהּ כְּשֶׁשְּׁעוֹת הָעֲבוֹדָה הָאֲחֲרוֹנוֹת חָלְפוּ לָהֶן. הַמִּשְׂרָד הָיָה שָׁקֵט, כְּשֶׁרֹב הָעוֹבְדִים כְּבָר עָזְבוּ לְסוֹף הַשָּׁבוּעַ. הִיא הָיְתָה צְרִיכָה לְסַיֵּם וְלַעֲזֹב אֶת הַמִּשְׂרָד כְּבָר קֹדֶם, אֲבָל מִכֵּיוָן שֶׁהֻסָּחָה כָּל הַיּוֹם מֵהַהוֹדָעָה שֶׁקִּבְּלָה מִדֶּרֶק בַּבֹּקֶר עַל הַדֵּיט שֶׁלּוֹ עִם סַנְדְּרָה, הִיא לֹא יָכְלָה לְהִתְרַכֵּז וְלָכ