כשאיבלין ודרק חיכו למאיה שתחזיר את סמנתה מהפארק, דרק צעד הלוך ושוב בסלון, מוחו עדיין סחרחר מהגילוי. הוא לא הצליח לתפוס את זה – סמנתה, הילדה הקטנה והמבריקה שהוא העריץ ונעשה כה קשור אליה, היא בעצם בתו. כל אינטראקציה שהייתה להם קיבלה לפתע משמעות חדשה. איך הוא לא ראה את זה קודם? הוא הביט באיבלין, שישבה על הספה, עיניה עוקבות אחר כל צעד שלו. ובאותה מידה שחלק ממנו עדיין היה נסער על כך שהוא החמיץ את השנים